הפעילות הימית
על הסיפון של מפרשים עלו לאורך השנים משתתפות ומשתתפים מכל הגילים, הרקעים והזהויות. רבים מהם לא פונים לטיפול רגיל אם בשל סטיגמה, חוסר נגישות, עלות או פשוט כי פחות מתאים להם לשבת בחדר סגור ולדבר.
המכנה המשותף ביניהם הוא היכולת להיתרם מהמסע הימי. כל קבוצה בדרכה, כל אדם בזמן שלו, מוצאים על הסיפון מקום לנשום ולצמוח.
המשתתפות והמשתתפים שלנו
קבוצות תמיכה למשפחות שכולות
אחים ואחיות, הורים, בנות ובני זוג, שכול טרי ושכול ותיק – כולם מוצאים זה את זה על הסיפון. נסיבות החיים השונות והבדלי הגילים מטשטשים, ומשהו במרחב הימי מאפשר חיבור מהמקום הכי בסיסי, ומאפשר להתחיל לדבר.
קבוצות התמיכה למשפחות שכולות נפגשות על הסיפון אחת לשבועיים, לאורך שנה שלמה. המפגש עם הרוח, הים ועם הקבוצה יוצר מרחב שבו אפשר לעבור בין קצוות – מהכאב המשתק, שמובן רק למי שחולקים אותו, אל הצורך להמשיך, להפליג ולהתקדם.
עד היום השלימו עמנו את המסע למעלה מ-20 קבוצות שנתיות של משפחות שכולות מארגון יד לבנים, ארגון אלמנות ויתומי צה"ל, ארגון נפגעי פעולות האיבה ועמותת אלה.
ממצאי המדידה מחזקים את מה שאנו רואים מתרחש על הסיפון. בסופו של התהליך ובעקבות המסע הימי ישנה בקרב המשתתפות והמשתתפים עליה בתחושת האופטימיות, ירידה בתחושת הבדידות וחיזוק של תחושת המסוגלות.
חיילים ומילואימניקים
עוד לפני מלחמת חרבות ברזל, המסע הימי ב'מפרשים' שימש קרקע פורייה לעיבוד חוויות לחימה בקרב צוותים של יחידות קרביות. המלחמה האחרונה העצימה את הצורך בעיבוד משמעותי בדרכים שונות מהמקובל. המסע הימי מהווה אלטרנטיבה זמינה, שיש בה מצד אחד אקשן ואדרנלין ומצד שני רוגע מדיטטיבי והקשבה.
הים כשלעצמו יש לו כוח מרפא שמטעין באנרגיות, ויש פעמים שזה מספיק. אבל לפעמים, דווקא על הסיפון מתגלה מה שעוד לא נאמר.
"אני לא באתי לדבר, באתי להפליג" – עבורנו, דווקא משפט כזה הוא הזמנה. כל אחד בקצב שלו, גם אם זה רק לשמוע את החברים.
מאות לוחמים ולוחמות מיחידות שונות הפליגו איתנו למסעות עיבוד משמעותיים, ו-95% מהם אמרו שימליצו לאחרים להשתתף בפעילות כזו.
נוער
בני ובנות נוער מגיעים אלינו ממסגרות שונות – פנימיות של חסות הנוער, כפרי נוער, מכינות. חלקם באים עם סקרנות, חלקם עם ספקנות, אבל
כשהם עולים על הסיפון, משהו מתחיל להשתנות: הם מחזיקים את ההגה, מותחים חבלים, ומנווטים ספינת ברזל בת 50 טון בעצמם. יש להם תפקיד ויש עליהם אחריות.
המטפלות והמטפלים שלנו, המתמחים בעבודה עם נוער, יודעים לקחת את מה שקורה על הסיפון ולהפוך את זה לכלים לחיים. תחושת המסוגלות נבנית רגע אחרי רגע. שייכות, אמון, גילוי עצמי – כל אלה צומחים מתוך העשייה ומתוך הקבוצה.
מאות בני נוער עברו את התהליך הזה על ספינת מפרשים עד היום. 84% מהצוותים המלווים דיווחו שראו שינוי לטובה ברמת המסוגלות, בתפקוד, ובהתנהלות של המשתתפות והמשתתפים לאורך הדרך.
צעירים וצעירות על הרצף האוטיסטי
תקשורת, שיתוף פעולה וגמישות נדרשים כדי להשיט יחד ספינה.
עבור צעירים על הרצף האוטיסטי, ההפלגה הקבוצתית יוצרת מרחב מבוקר ובטוח, שמאפשר יציאה מבוקרת מאזור הנוחות והיכרות עם עצמם כחלק מקבוצה הפועלת למען מטרה משותפת.
ההזדמנות של כל אחת ואחד בקבוצה להיות בעל ערך היא יקרה מפז. הם מגלים בעצמם יכולות וכוחות שלא ידעו על קיומם, משפרים כישורי עבודה בצוות ורוכשים
מיומנויות ויכולות שממשיכות איתם הלאה אל חייהם הבוגרים על היבשה.
